When you’re traveling… And the drive to the airport takes almost two hours instead of one… And the airline (American Airlines) you’re traveling with for a 40-minute flight as a result of code-sharing charges you $100 for a bag that is supposed to be free… And the same agent (erroneously) claims she can only check your three bags as far as London...
The road we traveled to bring our son into the world was long and painful. There were several pregnancies during which fetal anomalies were discovered, and one that ended with the birth of our first son in the 26th week of pregnancy – a preemie born very small with birth defects who managed to survive for just over six months. During those nine years of failed pregnancies...
דרכינו להביא את הבן שלנו לעולם הייתה ארוכה וכואבת. היו כמה הריוניות שנתגלו בהם מומים, ואחד שהסתיים עם לידת הבן הראשון שלנו בשבוע 26, תינוק שנולד קטן מאוד עם מומים, שבכל זאת הצליח לחיות קצת יותר מחצי שנה. בתשעה שנים האלו של הריונות נכשלים, בדיקות אינסופיות, תקווה וייאוש, ניסיתי להבין מאיפה זה נחת עלינו. הרופאים לא ידעו להסביר לנו, והגנטיקאית שהצטרפה למעגל שלי לא מצליחה עד היום...
בימים אחרים, הייתי כותבת את הטור שלי באנגלית ומעבירה אותו לתרגום. את הטור הזה, כתבתי ישר בעברית. התבקשתי על ידי העורכים שלי ב”אדם עולם“, המגזין של הקהילה האנתרופוסופית בישראל, להתייחס לנושא של הכשרות שקשורות לאנתרופוסופיה: הכשרות חינוך, רופאים, מחנכים וכדומה. פשוט, נכון? זהו, שלא כל כך. ועוד החלטתי שהפעם, אני מתכוונת לכתוב את הכל בעברית – פעולה מאתגרת ומתסכלת. אבל...
Woven through the stories and the summers of our youth Your laughter threaded through the soundtrack of our days And nights spent in the camp that hugged the Delaware Where slivers of our hearts will always stay They say time flies too fast, my friend, and I believe it’s true For it seems like only yesterday I first laid eyes on you Or maybe just this morning, not so very long...
During a work outing several years ago, my colleagues and I were given an opportunity to make ocarinas out of clay. While the others created instruments that looked like delightful sea creatures, dragons and other fictitious members of the animal kingdom, I suspiciously stared down at my lump of clay without coming up with a single idea. In the end, I created a simple, goofy...
You don’t talk Or catch my eye Glance away As I walk by Cross the street Change your path I don’t exist Erase the past Sever ties One by one Destroy them all Until it’s done Forget that we Were ever friends I don’t exist It’s all pretend Lives and souls That never touched Never ever Laughed so much Love and trust Ripped apart I don’t exist It breaks my heart Picture created by...
I know for a fact that there are Israelis who think I’m crazy for choosing to leave the United States to live in Israel – I know it because they tell me. Repeatedly. It’s not all Israelis or even most, but those who do have a tendency to question my sanity for reaching such a decision. They aren’t interested in hearing about my former identity as a Diaspora Zionist or my pro...
עכשיו אני הולכת לספר לכם שני דברים על עצמי. אחד הוא שבכל פעם ששואלים אותי מה התפקיד חלומותי, אני תמיד אומרת שאני הייתי רוצה לכתוב טור קבוע בעיתון ה”New York Times“. הדבר השני הוא שקשה לי להפנים את זה שאני אף פעם לא אצליח להתבטא בעברית כמו שהייתי רוצה – דבר שגורם אצלי תסכול נוראי. וזה לא עוזר במיוחד שאני פרפקציוניסטית בכתיבה שלי, משהו שלא מסתדר עם הצורך מדי פעם...
My son clung to me and cried as he begged me to turn off the news last night. Through his tears, he said that he’d been ok in the morning when I gently broke the news to him that Arik Einstein had died, but that all day long, no matter where he went, people wouldn’t stop talking about it. And suddenly, while watching President Peres eulogize Israel’s greatest...